תביעות נזיקין בין בני זוג לשעבר – הבטים של סמכות עניינית
מאת : דנה דייגי , עו"ד ונוטריון
תביעות נזיקין בין בני זוג לאחר גירושיהם מעוררות מספר קשיים . אחד מהם, הוא, הערכאה המתאימה לדון בתביעות מסוג זה. האם בית משפט לענייני משפחה או בית משפט שלום .
המצב המשפטי נכון להיום, הוא, שתביעות כאלה נידונות בבית משפט לענייני משפחה .
ההלכה המחייבת בענין זה היא רע"א 6558/99 חבס נ' חבס , פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס , כב' השופט אהרון ברק .
עם זאת , יישום הלכה זו באופן דווקני, מעוררת לעיתים קשיים שאנסה לעמוד עליהם במאמר זה.
סמכות בית משפט לענייני משפחה קבועה בחוק בית המשפט לענייני משפחה , תשנ"ה – 1995 .
בסעיף 1 לחוק נקבעו סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה , בין היתר, כדלקמן :
.....................................................................
(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;
לענין פסקה זו -
"בן משפחתו" -
(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
(ד) נכדו;
(ה) הורי הוריו;
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
"הורה" - לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;"
לשון החוק זימנה קושי פרשני , מהי המשמעות של הביטוי " עילתה סכסוך בתוך המשפחה " ?
כב' הנשיא בדימוס אהרון ברק ענה על שאלה זו בפס"ד חבס הנזכר לעיל , כי " אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה, היא, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה " ( פורסם באתר נבו שם סעיף 10 ,פ"ד כרך נד (4) עמ' 342 ג-ד )
כב' הנשיא הסביר כי " התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, נעוצה בתפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה , מתוך רצון לרדת – בעזרת גופי ייעוץ לשורשה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה . התפיסה הבסיסית של החוק הינה " משפחה אחת – בית משפט אחד" . אכן, המשיך וביאר כב' בית המשפט "הסכסוך המשפחתי הוא בעל גוון מיוחד . לעיתים קרובות רק קצתו נגלה לעין , ואילו רובו ככולו נסתר מהעין , ומפעפעים בו רגשות עזים " ( שם , סעיף 7 , עמ' 342-343 לפסק הדין ).
רציונל חשוב שמדגיש כב' בית המשפט בענין זה, הוא, הכלים המיוחדים שניתנו לבית המשפט לענייני משפחה בסכסוכים מסוג זה, כגון סדרי דין מיוחדים , מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט המקצועי בהכרעות בסכסוך, ועוד ( ראה בפסק הדין ) .
כב' השופט המחוזי בדימוס עמוס זמיר התייחס לפסק דין זה במאמרו " בית המשפט לענייני משפחה – סמכויותיו הנרחבות – בעקבות רע"א 6558/99 חבס נ' חבס ,המשפט ז ( תשס"ב – 2002 ) , 463 , ומבקר אותו לגבי אותם מיקרים שלבית משפט לענייני משפחה אין כלים מיוחדים ואולי אף אינו בקיא מספיק בפיתרון הסכסוך האזרחי בין הצדדים , למשל בתביעות נזיקיות של נזקי גוף.
אציין כי במספר פסקי דין של בית המשפט העליון חדשים יותר, הותרה הרצועה במיקרים מסויימים , לדון בתביעות כאלה גם במערכת בית המשפט הרגילה , במיוחד אם הנתבע לא התנגד לסמכותו של בית משפט הרגיל.
כך למשל ברע"א 9343/08 פלוני נ' פלונית ( אתר נבו )קובעת כב' השופטת בדימוס עדנה ארבל כי אכן בית המשפט לענייני משפחה הוא הסמכות הראוייה לדון בתביעות נזיקיות בין בני משפחה . עם זאת מציינת כב' השופטת ארבל כי " עם זאת, המגמה הרווחת היא כי בית משפט רשאי להיזדקק לעיקרון תום הלב בהכריעו בסוגיות מעין אלו, בכדי למנוע עיוות דין" . כך למשל , כמו במקרה הנידון בפסק הדין , כאשר הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף עקב חוסר סמכות עניינית רק שנה לאחר הגשת כתב התביעה , ולאחר שהתנהלו הליכים מקדמיים רבים וללא אינטרס ניגלה לעין מצידו בהעברה של הדיון, מלבד הפרעה להתנהלות הדיון ובזבוז זמן שיפוטי יקר ( ראה שם פיסקה 4 לפסק הדין )
כב' השופטת מצטטת , מבלי לקבוע עמדה לכאורה , את החלטתו של בית משפט השלום במקרה שם , שאומצה על יד בית המשפט המחוזי כי " מומחיותו של בית המשפט לענייני משפחה אינה נדרשת במקרה זה שהינו אזרחי גרידא , אלא דווקא מומחיותו של בית משפט השלום הדן בתביעות מסוג זה דרך קבע " ( ראה שם , פסקה 2 לפסק הדין )
גם ברע"א 123/09 קמרי נ' בנק לאומי לישראלקובע כב' השופט א' רובינשטיין כי הגישה הקוגנטית המסורתית לשאלת סמכויות בתי משפט התרככה במיקצת . וכי ניתן לומר כי במיקרים מסויימים הערכאות השיפוטיות נתנו תוקף לדיון שנעשה בהיעדר סמכות עניינית תוך התבססות על דוקטרינות השתק , מניעות והיעדר תום לב וכעל זכות הגישה לערכאות ( ראה , באתר נכו , סעיף ח לפסק הדין )
ברע"א 557/14 דוקרסקי נ' דוקרסקי קבעה כב' השופטת ד' ברק – ארז כי "בימ"ש זה כבר עמד על כך שניתן להיזקק לעיקרון תום הלב בכל הנוגע להעלאת טענה של סמכות עניינית גם במישור היחסים שבין בית משפט שלום לענייני משפחה , מה גם שהמחוקק עצמו הכיר במיקרים שבהם יוכל בימ"ש שלום לדון בנושאים שבסמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה ( ראה אתר נבו . סעיף 20 לפסק הדין ) .
ומן הכלל אל הפרט.
קורה ומוגשות תביעות נזיקיות של בן זוג נגד בן זוגו לשעבר , בשל עילות נזיקיות של מירמה , לשון הרע , הליכי נפל ( תלונות שווא ) , ועוד , שהתגבשו לדעתו בעת הליך גירושין קיצוני ולא סביר שניהל נגדו בן זוגו , ושגרמו לו נזק מעבר למידתי והצפוי בהליכים רגישים מסוג זה.
קורה לעיתים, כי בן הזוג התובע נפגע למשל נפשית , באופן שנותרה לו נכות נפשית של ממש, כתוצאה מהליכים כאלה שננקטו על ידי בן זוגו במהלך הליך הגירושין ביניהם . האם בית משפט לענייני משפחה הוא המקום הראוי לברר תביעת נזקי גוף , עם כל אבות הנזק הנובעים מנכות נפשית אשר כזאת ? אני מסופקת.
זאת ועוד , בבית משפט לענייני משפחה נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד – 1984 סעיף 258יב (ז ) כי " בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו לפי סעיף 8(ג) לחוק "
ס' 8 ג לחוק בית המשפט לענייני משפחה , תשנ"ה – 1995 קובע כי :
"מונה מומחה או יועץ מטעם בית משפט , לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו , אלא ברשות בית המשפט "
עמד על נושא זה כב' השופט נפתלי שילה בתמ"ש 49931-08 פלוני נ' פלונית שם קבע כך :
" הסדר ייחודי זה בנושא מינוי מומחה בבית המשפט לענייני משפחה שונה מההסדר הרגיל החל בתובענות רגילות . תקנה 127 לתקנות קובעת כי :
"רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה , לפי העניין ,שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ( נוסח חדש ) תשל"א – 1971 .
תקנה 128 לתקנות , מסדירה את האפשרות להגשת חוות דעת רפואיות מטעם הנתבע .
בניגוד לחובה לצרף חוות דעת רפואית לכתב טענות בתובענה רגילה לצורך הוכחת ענין שברפואה , בבית המשפט לענייני משפחה קיים מנגנון הפוך לחלוטין . נאסר בד"כ על בעלי הדין להגיש חוות דעת מטעמם , ובית המשפט הוא שממנה מומחה אובייקטיבי מטעמו . רק אם בית המשפט נמנע מלמנות מומחה או נתן רשות מפורשת לכך , יכול בעל דין להגיש חוות דעת מומחה מטעמו" (פורסם באתר נבו , שם , סעיף ב ( 4 )לפסק הדין )
סדר דין זה שונה מסדרי הדין הרגילים , לפיהם בתביעה נזיקית לנזקי גוף בעל דין אמור להגיש חוות דעת רפואית התומכת בעניינו עם הגשת התביעה.
יש אמנם לבחון לעומק את הסוגיה, האם הגשת חוות דעת רפואית על ידי התובע עם הגשת תביעתו מחזקת את תביעתו ונותנת לה ערך מוסף , אם לאו . מכל מקום כיום ברור הוא , כי תביעות נזקי גוף המנוהלות בבית משפט לענייני משפחה לוקות בחסר ולא ניתן להגיע בהן למיצוי הדין עם בן הזוג שגרם עוול כה רב במודע , לבן זוגו לשעבר.
כך למשל , בימים אלה ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב של כב' השופט נפתלי שילה לפיו בנסיבות של הליכי גרושין קיצוניים, ( ומכירה אני קיצוניים מאלה ) , נפסקו לתובע סכום של 125,000 שקל + שכ"ט עו"ד.
סבורני שבבית משפט אזרחי רגיל , אשר דן בתביעות נזיקין דרך קבע, שיעור הפיצוי היה גבוה משמעותית .
ייתכן על כן , לעניות דעתי , כי יש מקום להעניק סמכות שיפוט מקבילה בין בתי המשפט הרגילים לבתי משפט לענייני משפחה , לפחות בתביעות הנזיקין הנידונות בין בני זוג לשעבר , ולא לתחום אותם לסד הסמכות המקובל של בית משפט לענייני משפחה, שאולי אינו הפורום המתאים לשפוט בתביעות נזיקין מסוג זה .
ייאמר עוד , בשולי הדברים , כי בתביעות מסוג זה, שוב לא נזקק בית המשפט לענייני משפחה לכל הפורומים הטיפוליים המסייעים בידו בעת הפסיקה בהליך הגירושין עצמו . התביעה היא תביעת נזיקין לכל דבר וענין , ואמורה להתנהל ככל תביעת נזיקין אחרת .
הכותבת הינה עו"ד ונוטריון והתמחותה בנזיקין .
אין בדברים האמורים כדי לשמש ייעוץ משפטי פרטני ועל הנזקק לעזרה משפטית לפנות לעורך דין מתמחה בתחום.
כל הזכויות שמורות לדנה דייגי , עו"ד ונוטריון
.
